חלק מהאי-הסכמות שלי עם פוסט של פרופ’ אפרים פודוקסיק:
1)לא, זה לא מאבק בין תומכי חירותו של האדם לבין תומכי הדוכוי אלא בין תומכי גלובליזציה ומחיקת כל הגבולות ומוסכמות חברתיות לבין פטריוטים ושמרנים.
2)לא, הנטיה השנייה לא מתכחשת לשאיפותיו של האדם אלא מכירה בערכים יותר חשובים ולכן במקרה של התנגשות מעדיפה להגביל או אפילו להקריב חלק מהשאיפות שמסכנות אותם. לכן הנטיה השנייה לא מוּנעת על ידי שלילה של הראושנה, יש כאן פשוט הבדל בסדר העדיפויות.
3)להגיד שהגלובליזציה לא דורשת מחיקת מדינות לאום זה כמו להגיד שקומוניזם לא דורש דיקטטורה. המציאות מוכיחה אחרת. ערבוב העמים, כיבוש זוחל של מדינות לאומיות ע”י מהגרים זרים, השתלטות תרבותית זרה, דה-לגיטימציה ורדיפה של תומכי הפרדת העמים – כל אלה הם תוצאות של הגלובליזציה, גם אם באופן תיאורטי אפשר לתאר אותה רק כקשרים וידידות בין מדינות לאומיות עצמאיות.
בפורום
1)לא, זה לא מאבק בין תומכי חירותו של האדם לבין תומכי הדוכוי אלא בין תומכי גלובליזציה ומחיקת כל הגבולות ומוסכמות חברתיות לבין פטריוטים ושמרנים.
2)לא, הנטיה השנייה לא מתכחשת לשאיפותיו של האדם אלא מכירה בערכים יותר חשובים ולכן במקרה של התנגשות מעדיפה להגביל או אפילו להקריב חלק מהשאיפות שמסכנות אותם. לכן הנטיה השנייה לא מוּנעת על ידי שלילה של הראושנה, יש כאן פשוט הבדל בסדר העדיפויות.
3)להגיד שהגלובליזציה לא דורשת מחיקת מדינות לאום זה כמו להגיד שקומוניזם לא דורש דיקטטורה. המציאות מוכיחה אחרת. ערבוב העמים, כיבוש זוחל של מדינות לאומיות ע”י מהגרים זרים, השתלטות תרבותית זרה, דה-לגיטימציה ורדיפה של תומכי הפרדת העמים – כל אלה הם תוצאות של הגלובליזציה, גם אם באופן תיאורטי אפשר לתאר אותה רק כקשרים וידידות בין מדינות לאומיות עצמאיות.
בפורום