בהתחלה מיעוט מתחנן ללגליזציה, לזכות קיום. אחר כך מבקש שוויון. בהמשך דורש “העדפה מתקנת”. אחרי זה פועל לדה-לגיטימיות של מה שמייצג הרוב. ולבסוף רודף את אלה ששרדו את החינוך מחדש שלו.
זאת אסטרטגיה אוניברסלית. ככה זה מיעוט אתני. כך פועל מיעוט פוליטי. זה מה שעושה מיעוט מיני. עם האוכל בא התיאבון. נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד.
המסקנה המתבקשת: אסור לוותר. אסור לקנות תחנונים של ה”מסכנים”, של ה”נרדפים”, של ה”מעטים”.
עדיף להיות “חשוך”, “מיושן”, “גזען”, אבל חי.
בפורום
זאת אסטרטגיה אוניברסלית. ככה זה מיעוט אתני. כך פועל מיעוט פוליטי. זה מה שעושה מיעוט מיני. עם האוכל בא התיאבון. נותנים לו אצבע והוא רוצה את כל היד.
המסקנה המתבקשת: אסור לוותר. אסור לקנות תחנונים של ה”מסכנים”, של ה”נרדפים”, של ה”מעטים”.
עדיף להיות “חשוך”, “מיושן”, “גזען”, אבל חי.
בפורום