האמת שלנו

[Mikhael]

‏עבד אלחמיד אלע'בין,עיתונאי סעודי: "לאחר כ70 שנה של המנעות והחמצת עשרות הזדמנויות, יש לחסל את הבעיה הפלסטינית, לגרש את מי שלא יסכים להיות חלק ממדינת ישראל לירדן ולהעניק אזרחות לפלסטינים לפי המדינה בה הם חיים, כולל המפרץ ולשלם פיצויים. זו האמת הכואבת,אבל זו המציאות וזה מה שיקרה."

[Mikhael]

אתמול שתפתי כאן מכתב של ערבי מוסלמי אזרח ישראל בו הוא קורא לאחמד טיבי "לרדת" מכול הסיפור של "עם פלסטיני" ו"מדינה פלסטינית". "רוצה מדינה ערבית? – צא מישראל!", הוא כותב לו. "מדינת ישראל הקטנה יכולה וצריכה להיות מדינת מופת ולא אכפת לי שיקראו לה ״הבית הלאומי של העם היהודי״. אני רוצה לחיות כאן."

די מהר העמידו אותי כמה מהקוראים על טעותי ואמרו לי שהמכתב מפוברק. מסתבר שכנראה כך הוא הדבר, אבל כששיתפתי אותו לא עולה הדבר כלל על דעתי. ובכול זאת, גם לאחר שהתברר לי שכנראה המכתב מזויף, השארתי אותו. הוא נראה לי חשוב אפילו כך מכמה וכמה סיבות:

א. אני חושב שרבים מערביי ישראל, ואפילו ערביי יהודה והשומרון, חשים בדיוק כפי שנכתב במכתב. על לא מעט מהם ידוע לי במפורש. זו עמדה שלא מקובל ואפילו מסוכן להביע ברחוב הערבי, אבל בתוך תוכם רוב ערביי ארץ ישראל מודים בה ותומכים בה. אם וכאשר זו תהיה עמדה לגיטימית, וזה תלוי גם באנו, אין לי ספק שהיא תהייה השלטת.

ב. העמדה הזו חשובה לנו עצמנו, כי היא המפתח היחיד האפשרי להסדרת יחסינו עם ערביי ארץ ישראל, או פתרון מה שנקרא "הסכסוך". את העמדה הזו, מצדנו שלנו, אני מגדיר כ"הומניזם אמוני" (ראו מאמר בנושא בתגובות). היא מבוססת על שלילה מוחלטת של ההמצאה המלאכותית של "עם פלסטיני" וממילא גם של "לאומיות פלסטינית" ושל איזה זכות שלה על ארץ ישראל, אבל על קבלה מפוכחת של הערבים המתגוררים בתחומי ארץ ישראל כאינדיבידואלים, כבני אדם, ועל בסיס אנושי-פרטי.

חשוב שאנחנו נאמר אותה ונרגיל את עצמנו לחשוב אותה. זו עמדה עקרונית וחשובה, וראוי שנאמץ אותה לכתחילה, ונשדר לערבים המתגוררים בתחומי ארץ ישראל שאנחנו מוכנים ואפילו שמחים להושיט להם יד, על בסיס העמדה הזו. לכן היה ערך להשמיע אותה, לשתף אותה, ולראות וגם להראות לעצמנו עד כמה אנחנו תומכים בה (למעלה מ-80 שיתופים עד כה, שלגבי הדף שלי זה בהחלט הרבה)

ג. מהותה של העמדה הזו וחשיבותה מתבהרת כשמעמידים אותה מול שלוש עמדות אחרות:

1. עמדת השמאל: היא מבוססת על הכרה בעם פלסטיני (ולא רק באינדיבידואלים הערבים), ממילא על הכרה בזכויותיו הלאומיות בארץ ישראל, וממילא על חלוקתה לשתי מדינות. מכאן גם נובעת המסקנה המתבקשת והעקבית של השמאל הקיצוני שמכיוון שגם במדינת ישראל מכילה מיעוט ערבי גדול בעל זכויות לאומית כביכול, מחייב הדבר שמדינת ישראל לא תהיה מדינת הלאום של העם היהודי בלבד אלא מדינת כל אזרחיה.

2. העמדה הזו, שמבוססת על מה שקראתי "ההומניזם האמוני", לא מוצאת שום מקום ושום הצדקה לשנאת ערבים באשר הם. אדרבה, היא דוחה את שנאת הערבים על הסף, כול עוד אינם עוסקים בטרור וניגזרותיו. היא מכבדת אותם כבני אדם, בניגוד לעמדות רדיקליות בימין שחושבות שלאומיות ישראלית מחייבת שנאת ערבים, כפי שבא לידי ביטוי למשל בתופעה של "תג מחיר". הלאומיות הישראלית איננה זקוקה לשנאת זרים בכדי לפרנס את עצמה בתוכן; יש לה תוכן חיובי משל עצמה.

3. בין המתנחלים קיימת גם קבוצה ששואפת לשלום ופיוס עם הערבים. היא מנסה לבסס את זה על כל מיני רעיונות מסובכים ופתרונות מדיניים מורכבים. העמדה שהבעתי למעלה, ושמובעת במכתב, טוענת שלא צריך להסתבך, ואין צורך לוותר, לא על מדינת לאום יהודית במלוא מובן המילה, ולא על החלת ריבונותה על כל ארץ ישראל. היחס לערבים תושבי ארץ ישראל צריך להתבסס על הכרתם בנו, ובזכותנו המלאה על הארץ, מצידם, ועל הכרתנו בהם כבני אדם הזכאים לכבוד אמתי וזכויות אדם, מצידנו.

לפני שיתוף המכתב חששתי לתגובות נזעמות על כך שהפכתי כביכול ל"אוהב ערבים" או "שמאלני" חלילה. להפתעתי הגדולה לא זכורה לי אפילו תגובה אחת כזו. אם כן, התבגרנו, ואנחנו בהחלט בשלים לפרסם להפיץ ולהחדיר בתודעה הציבורית את העמדה הזו. נראה שכבר בשל הזמן לכך.

כבר עכשיו אין רוב יהודי בין הים לירדן( כולל עזה). אין. למרות כל משחקי המספרים של אטינגר ופייטלסון. והחלק היחסי של היהודים יורד כל חודש גם בקרב אזרחי ישראל וגם בכל האוכלוסיה. לכן לא יהודים אפילו לא צריכים להכריז על עצמם כעם או עמים, הם בהחלט יכולים להגיד שמוכנים ורוצים להיות "ישראלים", אבל ברגע שכולם יהפכו לכאלה, באותו הרגע בדיוק ישראל תחדל להיות מדינה יהודית, כי מדינה יהודית זאת מדינה עם רוב יהודי.
אנשים מוכנים להמציא כל תיאוריה אפשרית, רק לא להסכים לפתרון היחיד, הטבעי, המתבקש, הצודק, הקבוע והחכם שהציעו כהנא וגנדי.

[Mikhael]

יש ספרים שאני קורא כי אני צריך את הידע שבתוכם.
יש ספרים שאני קורא כי הכתיבה שלהם מהנה.
ויש ספרים, כמו 'למי קראת פשיסט?', שאני נהנה לקבל את הידע שבתוכם.

הדרך שבה ג'ונה גולדברג מאתגר כמה מהנחות היסוד שאף אחד לא מעז לערער עליהן, הדרך שבה הוא פורם בזו אחר זו האשמות קשות ומרושעות שמוטחות באנשי ימין ושומט את הקרקע מתחתיהן - מעוררת התפעלות.

"פשיסט הוא ימני שמנצח בוויכוח", כותב גולדברג. ובכן, אם כך, אחרי שהימנים יקראו את הספר הזה, יהיו פה הרבה יותר "פשיסטים".

[Mikhael]

https://www.facebook.com/Etzel.IZL/phot ... permPage=1

[Mikhael]

phpBB [video]

[Mikhael]

כמו קאטו הזקן.
שוב ושוב ושוב.

אנחנו לא חייבים לחיות לנצח על חרבנו.
לא חייבים שדור שלם של צעירים ושל ילדים יגדלו בחרדות.
הגיע הזמן לטיפול שורש בעזה.
צפו.

[Mikhael]

https://www.facebook.com/MichaelsonSonL ... 822867889/

[Mikhael]

phpBB [video]

[Mikhael]

"הדרך היחידה ישראל יכולה למשול בעזה בלי לכפות מרותה על “עם אחר” (היינו ערביי עזה) היא על ידי העברת אותו “עם אחר” מחוץ לתחומי עזה, והדרך היחידה שאינה כרוכה בגירוש כוחני היא הפעלת מערך כולל ומקיף של תמריצים חומריים, שמחד מעודדים הגירה למדינות אחרות ומאידך מכבידים על השארות במקום."
https://mida.org.il/2019/05/04/%D7%99%D ... %9E%D7%A8/

[Mikhael]

על פוסט כזה משטרת המחשבות של פייסבוק עלולה להעניש