הימין המזויף ותומכיו

[Mikhael]

מעלה שוב, באיכות שמע טובה יותר, את הדברים שאמרתי הבוקר בוועדת הפנים.

בזמן שחברי הכנסת והפקידים טחנו מים והחליפו האשמות, הזכרתי להם מי משלם את מחיר אוזלת היד שלהם.

[Mikhael]

כל האידיוטים השימושיים מהימין שתומכים עכשיו בבחירות בירושלים ב"מועמד חדש שמייצג את כל הקהילות" ישאו באחריות על כך שאותו מועמד בעוד 10-20 שנה ייבחר לרשות הממשלה כנציג "הרוב המתון".

[Mikhael]

ההתעללות הצינית ברומן זדורוב, היא כאין וכאפס לעומת מה שמתרחש בימים אלה ממש עם עמירם אוליאל.

תמצית הסיפור:

בט"ו באב תשע"ה (יולי 2015) הוצתו שני בתים בכפר דומא וזוג הורים ובנם נספו.
במקום נמצאו שתי כתובות 'נקמה' ו'יחי המלך המשיח'.
הנשיא וראש הממשלה קבעו מיד שמדובר בטרור יהודי, התקשורת "חגגה" והשב"כ שינס מותניו והתגייס במרץ למרדף אחר נוער הגבעות בכדי להביא למעצר אשמים.
משלא נמצא כל קצה חוט החלה התקשורת לדוש את שר הביטחון דאז - בוגי יעלון - בטענה כי כשמדובר בטרור יהודי, המערכת גוררת רגליים. בוגי פרסם הודעה מתרברבת כאילו מערכת הביטחון יודעת מי הרוצחים ונמנעת מלעצור אותם כדי לא לחשוף מקורות. ובעקבות כך הוגש בג"ץ שיחייב אותו אכן לעצור את הפושעים. בוגי היה חייב לתת תשובה המערכת נלחצה והחלו מעצרים של בחורים רבים שנאסרו על לא עוול בכפם ועונו בחקירות בלא שניתנה להם הזכות לראות עו"ד. מובן שלעינויים הללו לא היה שום צידוק חוקי, לא היה שום חשש לפצצה מתקתקת - אבל כשנותנים לחתולי התקשורת והבג"צ להריח שמנת בדמות עינויים של נערי גבעות, הופכים "שומרי הסף" של הדמוקרטיה לדוברמנים של הדיקטטורה וכך, התדרדרו זכויות האדם בישראל לשפל שלא היה דוגמתו.
אמנם היו סיבות טובות לכיווני חקירה אחרים כמו ארבע שריפות בתים בחודשים שלפני כן באותו מקום ועוד אחת חודש לאחר האירוע, אבל משום מה אף אחד לא חקר מי היו המציתים בשריפות אלו. כי זאת יש לדעת – יש כנראה בדומא תחביב כזה לשרוף איש את בית שכנו, ויתכן שגם לצייר את הכתובת תג מחיר כבר למדו שם (כפי שנעשה למשל במסגד חסן בק ובמקומות נוספים).

אבל נחזור לסיפור.

הורי הנערים המעונים וציבור רחב מן הציונות הדתית החלו להתמרד נגד המתרחש. הפגנות החלו להתארגן, כתבות נזעמות בעיתוני המגזר - תסיסה החלה.
אלא שאז, ב"אומץ ובאחריות" רבה, קם מנהיג המגזר נפתלי בנט והכריז:
" אתם רוצים שהגג יפול לנו על הראש?" - " למי אתם מאמינים? לאילת שקד או לאיתמר בן גביר...".
המקבילה לסוג זה של "מנהיגות" היא התעללות מינית של אב בבנותיו.
בנט לא רצה להתייצב מול הרוח הרעה של התקשורת ולהגן על "ילדיו", אז הוא פשוט הצטרף לחזקים ולאונס הקבוצתי.
אבל בנט הוא לא הסיפור.
הסיפור הוא שמכל הפצצות המתקתקות והעינויים הקשים לא יצא דבר. היחיד שנאשם באירוע בדומא הוא עמירם בן אוליאל היושב כבר זו השנה השלישית במעצר בתנאים של מחבל כחבר בארגון טרור.

תחת עינויי תופת הוצאה ממנו הודאה מגוחכת שבית המשפט סירב לקבל. יחד עם זאת בתרגיל משפטי של מי שיודעים שאי אפשר להוציא את השב"כ והפרקליטות בלי כלום, הכשיר בית המשפט את אותה הודאה בדיוק שנמסרה על ידי עמירם 36 שעות לאחר העינויים במשטרה. רק שהודאה זו שלדעת בית המשפט נמסרה מרצונו החופשי, ניתנה על פי בית המשפט עצמו רק לאחר שנכנס לחדר החקירות נציג השב"כ שכל בר דעת מבין שנוכחותו המאיימת, היא שחילצה את ההודאה ולא "רצונו החופשי" של עמירם.
אבל הסיפור לא נגמר. השב"כ עצמו הסתבך בהודאה שאינה הגיונית, ושאינה תואמת אף אחת מהעדויות שיש בתיק. ברור שהיו לפחות שני אנשים באירוע כך העדים מעידים. הייתה גם מכונית שעליה נחקרו חלק מהעצורים. כל זה נעלם מכתב האישום. עמירם לפי כתב האישום הוא מינימום סופרמן שעושה הכל לבד. גם מצית שני בתים במקביל, גם כותב בשני כתבים שונים ואולי גם מתחזה לשני אנשים. בסוף הוא מסתלק מהשטח ברגל בלי להשאיר שום זכר וסימן שקושר אותו לאירוע.
כמו בסיפור זדורוב, את אוליאל אי אפשר לשחרר כי יש בכך הודאה ברשעותה של המערכת. אבל גם יהיה קשה מאוד להרשיע אותו כפי שכותב חיים לוינסון בעיתון הארץ, כי שום דבר בכתב האישום לא מתחבר לשום דבר.
אז בינתיים כמו זדורוב, אוליאל ימשיך להימק בכלא – בשני הבדלים.
האחד, נגד אוליאל הופעלו עינויים קשים, וגם עכשיו מתעללים בו בתנאי מעצר קשים מנשוא. הוא בבידוד, אשתו ובתו בת הארבע פוגשות אותו פעם בשבוע לחצי שעה אחורי מחיצת זכוכית ורק לכמה דק' ניתנת לו האפשרות לחבק את בתו.
וההבדל השני והוא החשוב, זדורוב כבר הואשם, המשפט של עמירם רק מתחיל בחודש הקרוב. הלחץ הציבורי אולי יצליח להניע משפט חוזר לזדורוב ואולי לא. לעומת זאת הלחץ הציבורי אצל עמירם ימנע אולי פסק דין שאין לו ביסוס עובדתי למעט הודאה לא הגיונית שנגבתה בעינויים.

ההבדל הנוסף הוא שאחד צריך לשבת בכלא אם הוא באמת אשם והשני - לא...

[Mikhael]

"שקד מטעה את ציבור בוחרי הימין. אפשר לומר מראש: כשחוק היועמ”שים של שקד יעבור או יחולל מהומה, קרי כשכותרות בידיעות אחרונות או ב-ynet יציגו לכם את שקד כמי שנלחמת עבורכם בתעוזה כנגד ממלכת הפקידות המשפטית – תדעו שעובדים עליכם. ההיפך בדיוק הוא הנכון."

[Mikhael]

אחרי ההפסד מול חמאס
אתם עדיין חושבים שיש לנו ממשלת ימין?

תומכי ליכוד מתחילים להבין שליכוד=מר"צ, אבל אחרי כמה ימים שוכחים עד הפעם הבאה...

[Mikhael]

בכל פעם שאני אומרת לעצמי (ואחרים אומרים לי) - "אבל מה את מבינה בביטחון את, פישרית קטנה", אני נזכרת בגיל 17 כשצרחתי ברחובות שההתנתקות תביא גהינום, ומנגד עמדו גנרלים, שרים, חברי קבינט ואפילו רמטכל אחד, שגיחכו ואמרו שההתנתקות טובה לנו, תביא שקט וביטחון. כן כן.

אבל מה את מבינה בביטחון? אני שואלת את עצמי.
ומזכירה לי בלב שצעקנו ששחרור מחבלים יביא דם ברחובות ופרס לטרור, כשבינתיים ראשי שבכ לשעברים, חברי קבינט לשעברים, אלופים, בכירים וגנרלים חתמו על עצומה למען שחרור גלעד שליט, כשבביטחון רב הם מודיעים ששחרור מחבלים לא יזיק כלל.

דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
ומכאן אנחנו רואים שהמלך הוא עירום, והתפיסה הביטחונית פה היא אימפוטנטית שלא לומר פושעת מוסרית.

וכשהגנרלים והביטחוניסטים דואגים לויזה שלהם ולחופשות בעולם בלי סיבוכים עם בית הדין הבינלאומי בהאג, אנחנו חושבים על תושבי הדרום (וההתנחלויות, ובקעת הירדן, ובכל מקום בו איבדנו ריבונות) שסובלים מטרור ומהנהגה רופסת גם יחד.

אז כן, מסתבר שאתה יכול להיות קצין בכיר, פצ"ר ואפילו רמטכל, ועדיין בעל תפיסה ביטחונית עקומה, שלא לדבר על פושע מוסרית, וילדה קטנה בת 17 תצדק יותר ממך.

להתראות בסבב הבא, עוד חודש כזה.

[Mikhael]

נתניהו, ליברמן, בנט וכחלון הפילו ממשלה ימנית והקדימו בחירות כדי לעזור לשמאל להגיע לשלטון.
מה, לא? אבל זה מה ליכודניקים לדורותיהם צועקים על מה שקרה ב-92 למרות שאז הבחירות הוקדמו במספר חודשים יותר קטן מעכשיו...

[Mikhael]

דיווח:ממשלת ישראל בראשות נתניהו תחתום בדצמבר על הכרה בהגירה כ״זכות אדם״

מדינות רבות לא יחתמו על ההסכם ההתאבדותי, בפרט מדינות אירופה שבראשן עומדים אנשי ימין. אבל אצלנו אין ימין בממשלה.

[Mikhael]

אסור לנו להפיל את הממשלה.
אסור לנו בשום אופן, כי במקומה עלולה לקום ממשלת שמאל!
אסור לנו בשום אופן ממשלת שמאל.

ממשלת שמאל תשחרר מחבלים רוצחים עם דם על הידיים.

ממשלת שמאל תמשיך את אוסלו בפול גז, ובדיוק כמו שרבין חילק נשקים, היא תחלק מזומנים ומיליוני דולרים לארגון טרור כדי שזה ירה על אזרחים.

היא תיישם את מדיניות אוסלו, תאפשר העברת משכורות לרבי מרצחים, תנהל משא ומתן עם ארגוני טרור.

היא תיישם את מדיניות אוסלו ותמשיך בחלוקת ארץ ישראל לשטחי a, b, c, למרות שה'פלסטינים' הצהירו מזמן שההסכם מבוטל.

היא תעביר כל יום משאיות של סולר, גז, ציוד ובטון בשפע, שילכו למנהרות טרור.

היא תיכנע לירי על אזרחים, תסרס את צהל, תכיל טרור, תשתיק פיגועים ותשחק את ההרתעה.

היא תשאיר פה מסתננים ותיתן להם מעמד, היא תתעלם ממצוקות האזרחים הסובלים.

היא תטפח את הבגצ השמאלני רדיקלי, היא תיתן לשלטון הפקידים להשתולל כאוות נפשם ולנהל פה את המדינה.

היא תפנה יישובים כמו מגרון, נתיב האבות, תפוח מערב, גבעת האולפנה, עמונה ועוד, אבל תתעלם מפסיקות בגצ על פינוי כפרים לא חוקיים. חאן אל אחמר וזה.

היא תפקיר את הנגב במשך שנים! להשתלטות הבדואים על אדמות מדינה.
היא תתעלם מהמערב הפרוע בנגב, מגניבות נשקים וציוד צהלי בכמויות אסטרונומיות.

יהודים יירצחו ויידקרו ברחובות אחת לשבוע שבועיים והיא לא תגיב.

היא תיתן אירוח לוקסוס לארכי מחבלים בבתי הכלא. תספק להם מלון 10 כוכבים פלוס סוהרות מחמד על חשבון הבית.

היא תאפשר לבת של אבו מאזן, לאחות של איסמעיל הנייה ולסבתא של היטלר להתאשפז בבתי חולים בישראל, אישפוז V.I.P

הם יקפיאו בנייה יהודית. ימנעו סיפוח ישובים, ימנעו החלת ריבונות ביו"ש.

אסור לנו לאפשר לשמאל לשלוט!
הם יפנו גם 10 אלף איש מבתיהם כמתנה ואתנן לחמאס, ומשם יירו טילים על אשקלון ותל אביב.

ועוד לא התחלתי לדבר על מדיניות שמאל כלכלית.
לא התחלתי לדבר על 22 מיליארד שקל שילכו "לביטחון תעסוקתי של גימלאי הפנסיות התקציביות", על כניעה וסחטנות לוועדי עובדים, להגדלת משרות הפקידים וחניקת העסקים העצמאיים.

אסור לנו לאפשר לשמאל לשלוט.
תראו מה קרה בפעם האחרונה שהפילו פה ממשלה ימנית!
הביאו לנו את אוסלו!
עד שממשלת הימין ביטלה סוףסוף את אוסלו, החילה ריבונות, אספה את הנשקים, הרסה את כל בתי המחבלים וגירשה אותם לאלף עזאזל, עכשיו נהרוס הכל?!?
איך אפשר?!

[Mikhael]

נאום בקשת הסליחה מאזרחי ישראל שהיינו צריכים לשמוע אתמול בלילה מראש הממשלה.

אזרחי ישראל היקרים,
עומד אני כאן הערב לפניכם בתחושה קשה של אשמה.
אנא סלחו לי.

כשהביאה עלינו ממשלת רבין את אסון אוסלו, יצאו אלפים לרחובות וכנגד כל הסיכויים הביאו לניצחוני הראשון בבחירות 1996.
על אף שהרוצח ערפאת נתן לי את כל הסולמות לרדת מעץ אוסלו, התנהגתי בפחדנות ובנבזות, בגדתי בבוחרי, הפניתי להם עורף, התחבקתי עם אותו רוצח, ונתתי לשמאל הקיצוני ביותר מתנה שלא פילל לה – נתתי לו במתנה את הימין הישראלי, כקבלן ביצוע של כל גחמותיו.

אותו חיבוק שלי עם ערפאת, הוליך את כל החברה הישראלית לשבי ביד חבורת אוסלו, שבי שעד היום אין היא מצליחה להשתחרר ממנו, שבי שסירס את הצבא, שבי שהביא לכך שאין לישראל אופק אחר בעזה מלבד המשך שלטון החמאס, שבי שהביא לבסוף לתבוסות הקשות בצוק איתן ובמערכה האחרונה, שבי שהפך את כולנו מריונטות של ארגון המחבלים – חמאס.
אולם החטא הקדמון ההוא של החיבוק שלי עם ערפאת היה רק
ההתחלה.
עצרתי באופן כמעט מוחלט את הבניה במזרחה של ירושלים ומנעתי את חיבורה האורבני עם מעלה אדומים.
בהסכם וואי, מסרתי בידי ערפאת וחבר מרעיו למעלה מ 90% מעיר האבות חברון.

לא אלאה אתכם אזרחים יקרים בפירוט כל ההקפאות והקשיים שהעמסתי על ההתיישבות. אוותר על פירוט החורבן שהבאתי על שכונות שלמות ועל מאחזים פורחים, אומר רק שאם יש דבר שמצפוני מייסרני יותר מכל – הוא ההצבעה הפחדנית שלי בעד תכנית ההתנתקות של שרון. יכולתי להוביל מרד בליכוד נגד המעשה השפל ההוא ובמקום זאת – כדרכי – הצטרפתי אליו ואפשרתי בפחדנותי את ביצוע ההתנתקות.
אח"כ מיהרתי להתפטר ולהתנער מאחריות, עשיתי מעשה זימרי וביקשתי שכר כפנחס, בדיוק כפי שעושים עכשיו השרים ליברמן ובנט.
ההתנתקות שנתתי לה את תמיכתי, היא שהובילה למציאות הנוכחית בעזה ומכל התומכים בה, נותרתי אני כנושא המשרה הבכירה ביותר באותה שעה, האחראי הראשי כיום למצב הביטחוני שנוצר בעזה עקב מחדלי.

אולם לא רק על המחדל הביטחוני שבאימוץ הסכמי אוסלו וההתנתקות, מבקש אני סליחה מכם.

כדרכי, העדפתי את הרווח הפוליטי הקטן והזמני על פני ביטחונכם. כל ראשי הממשלה שלפני, מימין ומשמאל כאחד הבינו שאסור להיכנע ללחץ שמפעילה משפחת שליט. אפילו אולמרט סירב לשחרר 1027 מחבלים עם דם על הידיים, מחבלים שברור היה שישובו לרצוח. ואילו אני, בחוסר אחריות ומנהיגות שאין כדוגמתם, מכרתי את ביטחונם של אזרחי ישראל תמורת תמונה אחת על כבש המסוק. תוצאות העסקה הנואלת ההיא לא איחרו לבוא. רצח שלושת הנערים שהוביל למבצע צוק איתן בא כולו מתוך יוזמה ופיקוד של אותם מחבלים משוחררים. כל צמרת החמאס כיום בעזה בנויה על אותם מחבלים משוחררים, כמאה ישראלים כבר שלמו בחייהם בגין אותה עסקה וגם מכוון זה, האחריות למצב הביטחוני הקשה שנוצר מוטלת כולה עלי, על אובדן הדרך, וחוסר האחריות והמנהיגות.

אינני ראוי לסליחתכם – אזרחים יקרים, השלתי אתכם כאילו לפחות מול האוייב האיראני אני מבצע את הנדרש בכדי להגן על ישראל. הנה הצלחתי להביא לסנקציות משתקות על איראן. אך כיצד זה חזרנו למצב הגלותי שבו קיומנו תלוי בחסדי זרים? כיצד ויתרתי על עקרון יסוד של כל קודמי וגילגלתי אל האמריקנים את האחריות לביטחוננו? האם תמיד נוכל לסמוך עליהם? כיצד הגענו למצב שבו האיראנים נמצאים על סף יכולת גרעינית מלכתחילה? ומדוע מאיימים הם על גבולנו במקום שאנו נאיים עליהם? מדוע לא אזרתי אומץ לנהוג עוד בתחילת האיום, באופן שבו נהגו ראש הממשלה בגין ואחריו ראש הממשלה אולמרט מול איום שכזה. וכשכבר נתתי באיחור רב את אותה הוראה להכין את הפעולה המתבקשת, כיצד זה נכנעתי לסירובם של הרמטכ"ל וראש המוסד? כיצד נתתי לדרג הצבאי להפוך לדרג המחליט והפקרתי את בטחון ישראל ביד האמריקנים לבדם? ומה נעשה כשייבחר שוב נשיא נח לאיראנים? פחדתי לעשות את המתחייב כשניתן היה, והותרתי את הדורות הבאים לחיות תחת חשכת האיום הגרעיני האיראני שבהכרח יבשיל במוקדם או במאוחר.

וירושלים, אזרחים יקרים – בגדתי בירושלים, הקפאתי את הבניה בה והחמור מכל, הפקרתי את בבת עינו של עמנו, את הר הבית מקום מקדשנו.
כשרצחו אויבנו שני שוטרים על הר הבית, הוריתי על הצבת מגנומטרים בכל השערים. אולם משסרבו הערבים לעלות להר דרך אותם מגנומטרים מיהרתי להסירם, כדי לשמר את ריבונותם (!) בהר.
כך, ברפיסות ובפחדנות קניתי שוב ושוב שקט ושלטון, על חשבון הריבונות, הכבוד הלאומי וביטחון האזרחים.

אזרחים יקרים,
אין זה סוד כי על הפרק עומדת תכנית מדינית אמריקנית שמשמעותה האחת היא – חלוקת ירושלים והקמת שגרירות אמריקנית עבור אויבנו בצידה המזרחי של העיר. מצפוני מייסרני. אני חושב על חברי לנשק, על משפחתי האישית ועל המשפחה הלוחמת – חיילי האצ"ל והלח"י, עיניהם מביטות בי בלילה ואינן נותנות שינה לעיני. האמנם יהיה זה בנו של פרופסור בן-ציון נתניהו, עבדכם הנאמן, האיש שיחלק את ירושלים?
היום, כשמתברר לאחר 500 טילי החמאס, כי הפכתי אתכם אזרחי ישראל לשבויים ביד חמאס, לאחר שמתברר כי דרדרתי את ביטחונכם האישי כפי שאיש לא עשה זאת לפני, לאחר שמתברר הנזק האסטרטגי הנורא שהמטתי על מדינת ישראל מול איראן והחיזבאללה, והחמור מכל – כשמתברר כי הבאתי את ישראל אל סף אובדנה של ירושלים ששוחררה בדם אחינו והורינו, הגעתי למסקנה כי אינני ראוי יותר לאמונכם – ואני מגיש בזה את התפטרותי.

אנא סלחו לי.