מערכת הבחירות, סיכום ביניים.
מה שהיה עד עכשיו זה מתחת לכל ביקורת. עברו חודשיים מאז ההכרזה על הבחירות החוזרות. מה עשינו? כלום. מספיק להשוות עם הפעילות הרבה לפני חצי שנה לקראת הסיבוב הבחירות הקודם. במה הועילו כל השיחות עם איילת שקד? איזו אמינות יש למפלגה אם מבטיחים חיבורים עם גורמים שונים ורצים עצמאית, בוחרים בין “נעם” לחזן ונשארים לבד, מבקרים את המפד”ל במשך עשרות שנים ומתחננים להתאחד עם כל חלקיה, מזמינים את “זהות” ומסרבים לבלוק איתה, מודיעים שמיכאל בן ארי יהיה ברשימה ולא רושמים אותו?
היינו חייבים לרוץ עם זהות. גם באפריל( אבל אז הם התנגדו) וגם עכשיו. היה סיכוי מצוין לעבור איתה את אחוז החסימה ולקבל לפחות 2-3 ח”כים. כן, סמים זה רע, ביטול שרות חובה זה מסוכן והורדת מכסים עלולה להגביר את התלות שלנו בגויים. אבל זה היה רק בלוק טכני לתקופה קצרה כדי לעבור את אחוז החסימה. אולי המזכירות הייתה נגד, אבל בקרב תומכי המפלגה הדעות שונות לגמרי.
הצידוק היחיד שאפשר למצוא לשתיקתו של מיכאל בן ארי בפייסבוק ולאי-הכללתו ברשימה הוא חשש שזה עלול להעלות סיכון של פסילתה. אם זאת באמת הסיבה, אז לפחות מאמצע אוגוסט אחרי שיוסר החשש של פסילה יו”ר המפלגה צריך להופיע ולשדר בפייסבוק כל יום, אחרת הסיכוי לעבור את אחוז החסימה לא נראה ריאלי. אף אחד לא יכול להחליף אותו, את הסרטונים של בנצי פייסבוק כבר מזמן מסיר.
עכשיו חלק מהפעילים מציעים לקרוא להצביע לעוצמה יהודית כדי “להציל את ממשלת הימין”. זה לא יעבוד. זה רק יסייע לתועמלנים של הימין המזויף לטעון שאנחנו “שורפים קולות של הימין”. אם ליכוד ומפד”ל זה ימין, אז מי צריך אותנו בכלל? צריך להראות ולהדגיש שהם לא ימין, שהם מנהלים מדיניות שמאלנית בכל התחומים, שרק עוצמה יהודית מציעה אלטרנטיבה ל”דו קיום”, לנסיגות, להגירה לא יהודית למדינה. כאשר רצנו עם אחרים נאלצנו לשתוק על זה, להדגיש את המאחד, להיזהר לא לפגוע בשותפות. הגיע הזמן לומר את האמת, עד כמה שהחוק מתיר.